ששה יהורם בע"מ נ' אזרזר

החלטה

החלטת רשם ההוצל"פ מיום 4/12/2012 קבעה, כי המועד האחרון להגשת ההתנגדות עפ"י תיק ההוצל"פ שבכותרת, חלף ביום 8/11/2012.

בקשת המבקש נסמכת בתצהירו אשר נעשה ביום 4/12/2012.

בתצהיר מצהיר המבקש, כי לראשונה נודע לו על קיומו של תיק ההוצל"פ הנ"ל, כשבועיים לפני עריכת התצהיר, בהמשך להטלת עיקול על חשבונו בבנק לאומי.

עוד מצהיר המבקש, כי מעולם לא נמסרה לידיו האזהרה לחייב בתיק ההוצל"פ.

המבקש מצהיר לאחר שעיין במסמכים שצירף לתובענה ולתובענה עצמה, כי מען מגוריו שגוי:

הוא אינו גר ברח' שיבת ציון 232 באשקלון, למעלה מ-10 שנים, עד לפני כ- 7 חודשים התגורר בבית הוריו ברח' הפלמ"ח 14/10 באשקלון ולאחר פטירת אביו (לא הוזכר תאריך) עבר להתגורר עם בת זוגתו ברח' כנפי נשרים 13, בזיכרון יעקב.

עוד מצהיר המבקש, כי כיון שעבר לזיכרון יעקב לפני חודשים אחדים טרם שינה את מענו במשרד הפנים ומכל מקום במשרד הפנים מענו הרשום ברח' הפלמ"ח 14/10 ולא במקום בו לכאורה בוצעה מסירה, ברח' שיבת ציון באשקלון.

נספח ג' לבקשה הוא ספח ת. הזיהוי של המבקש שם אכן רשום מענו כנמצא ברח' הפלמ"ח 14/10, (לא כתוב בשום מקום בנספח ג' הנ"ל, באיזה מועד נרשמה עובדה זו – ש.ר).

המשיבה עפ"י האמור בתצהיר צירפה לבקשתה מידע המעיד על מענו של המבקש, ברח' הפלמ"ח ולא ברח' שיבת ציון.

שליח המשיבה הצהיר, כי המבקש סירב לקבל את המסירה ואליבא דמבקש, זו טענה שקרית לחלוטין (האזהרה לחייב ותצהיר מוסר אינם בנמצא יחד עם בקשת המבקש בנספחיה – ש.ר) אולם הם מצויים (עמ' 29 מתוך 35) בהתנגדות עצמה. עיון באישור המסירה מעלה, כי המדובר באישור מסירה "למסירה ביד" הנושא את מען המבקש כנמצא ברח' הנביאים 17 באשקלון ועליו כיתוב המוסר "סירב לקבל".

תצהיר המוסר אשר אף הוא הוגש יחד עם ההתנגדות מגלה, כי המוסר מצהיר, כי ביום 9/10/2012 ברח' הנביאים 30 באשקלון (לאחר שאימת את פרטי החייב ואת עובדת מגוריו במען הנ"ל), הצהיר, "סירב לקבל".

באישור המסירה, תחת הכותרת "אם האזהרה נמסרה ציין", רשם המוסר– " סירב לקבל"

תשובת המשיבה הוגשה ביום 19/02/2013 על גבי 25 עמודים ומציינת היא, כי עובר להגשת התובענה התגורר החייב באשקלון ולא בזיכרון יעקב, כי רכש ממנה סחורה כשההתקשרות הייתה ברמלה ולכן יש לדון בתובענה במחוז המרכז, וליתר דיון בביהמ"ש השלום בכפר סבא.

כבר עתה אציין, כי הבקשה להארכת מועד, כמו גם החלטתי בה מיום 18/12/2012 כלל אינה עוסקת בסוגיית הסמכות המקומית.

את טענת המבקש, כי נודע לו אודות תיק ההוצל"פ "לפני כשבועיים בלבד" מכנה המשיבה כבדיה..."שכן נשלחו התראות כדין בטרם הגשת התובענה ואף בוצעו מסירות כדין אולם הנתבע סירב לקבלן".

עוד מציינת המשיבה, כי עוד בטרם הוגשה התובענה יצר הנתבע קשר עם משרד ב"כ התובעת על מנת לנהל עמו משא ומתן לעניין החוב.

נספח א' לתשובה, תדפיס אירועים והליכים בתיקי ההוצל"פ, מציין לשיטת המשיבה, ועפ"י האמור בו את מועד המסירה זה הנקוב בהחלטת רשם ההוצל"פ הנ"ל.

עוד מציינת התשובה, כי העיקול על חשבון הנתבע בבנק לאומי הוטל כבר ביום 16/11/2012, כעולה מנספח ב' ולא סביר כי חלפו כחודשיים מאז ועד שגילה אותו המבקש.

לאחר הטלת העיקול האמור נוהל משא ומתן בין הצדדים. רק כאשר זה לא הסתיים לסיום רצון המבקש החלו להכחיש את החוב במסגרת הבקשות שהגיש.